הקשר בין כאבי בטן, פעילות מעיים מרובה או אי נוחות במערכת העיכול ללחץ, פחד וחרדה הוא עובדה ידועה. אבל למה בעצם זה קורה לנו והאם זה מנגנון הגנה שמאפשר לנו לשרוד?
מה הקשר בין המוח למערכת העיכול בזמן לחץ?
מערכת העצבים מקשרת בין המוח לשאר האיברים בגוף כולל מערכת העיכול שמצופה מבחוץ על ידי תאי עצב מהוושט ועד לפי הטבעת. העצב המרכזי האחראי על הקשר בין המוח ומערכת העיכול הינו עצב הוואגוס המכונה "העצב התועה". עצב זה הוא אחד העצבים הארוכים ביותר בגוף, ומאפשר תקשורת ישירה ומהירה בין מערכת העיכול והמוח. בעת לחץ פעילות של עצב הוואגוס נמצא בעוררות יתר.
איך התקשורת בין המוח למערכת העיכול משתנה בזמן לחץ?
במצב של לחץ פעיל אזור נוסף במוח הנקרא היפותלמוס, המשפיע על שרשרת הפרשות הורמונליות האחראיות לתגובה הידועה בעת לחץ הנקראת " fight or flight". מערכת העיכול מקבלת מסרים מהמוח, שמשפיעים על אופי פעולתה ועל כמות הדם המוקצית לתהליכי העיכול.
מה הם ההורמונים העיקריים הפעילים במצבי לחץ וחרדה?
שני ההורמונים (שהם תרכובות המופרשת על ידי התאים או בלוטות או איברים בגוף ומעבירים אותות המשפיעות על תפקוד מערכות או איברים אחרים) העיקריים המופרשים בגוף במצבי סטרס הם קורטיזול ואדרנלין. הם מעוררים את הגוף ומכינים אותו להתמודדות במצבי סכנה.
הפרשת הקורטיזול מביאה לעליית רמות הגלוקוז (הסוכר) בדם, שעשויה לגרום מצד אחד להגברת תחושת הרעב והעייפות ומצד שני לבחילות וכאבי בטן. בשני המקרים הצריכה התזונתית משתנה ועשויה להשפיע על תפקוד מערכת העיכול.
מה הקשר בין הקורטיזול לאכילה מוגברת?
אחד מתפקידי הקורטיזול הוא לגרום לגוף לתדלק את עצמו מחדש באנרגיה שהתרוקנה כתוצאה ממצב הדחק (סטרס) שבו הוא נמצא. הגוף צריך אנרגיה זמינה ובצורה מהירה – מה שמוביל לצריכה של מזונות בעלי צפיפות קלורית גבוהה כמו מזונות עתירי סוכר ומלח, מזון מעובד, חטיפים וממתקים.
הפרשה מוגברת של קורטיזול גורמת לתאבון מוגבר ולרעב תמידי לסוכר ושומן שגורמים לתחושת סיפוק ונחמה ולכן הם המזונות הראשונים שהאדם מחפש במצבים כאלה. יחד עם זאת, מזונות אלו גורמים לשינויים בחיידקי המעי ובכך מחמירים את החרדה והדיכאון.
אז האם יש קשר ישיר בין השמנה ללחץ?
ממש לא. יש לזכור שהמנגנון קיים, והחשש להשמנה עולה בתקופות של מתח וחרדה. חשוב להיות מודעים למה שקורה בגוף ולדאוג להכין מזונות בריאים, מרקים חמים, פשטידות טעימות. לאכול מזון חם ומרגיע ובריא, ולא ליפול לצריכה לא מווסתת של מזונות עתירי סוכר, שומן ומלח.
אז מה הקשר בין מתח לחיידקי המעי?
הפרשה מוגברת של הקורטיזול גורמת לתאבון מוגבר ולרעב תמידי לסוכר ושומן. יחד עם זאת, מזונות אלו גורמים לשינויים בחיידקי המעי ובכך מחמירים את החרדה והדיכאון.
למה החיידקים הללו כל כך חשובים?
במערכת העיכול יש לנו חיידקים החיים איתנו ביחסי גומלין שבהם שני הצדדים מרוויחים ותלויים זה בזה. אוכלוסיית המיקרואורגניזם הנמצאת במערכת העיכול, המכונה מיקרוביוטה, היא אחת מאוכלוסיות החיידקים הצפופות ביותר על פני כדור הארץ. יש לנו בגוף מיליארדי חיידקים שההרכב שלהם משתנה מאדם לאדם בהתאם לגנטיקה, לסביבה ולתזונה.
קיימים לא מעט מחקרים המצביעים על קשר בין סרטן, סוכרת, כבד שומני, מחלות לב ותפקוד מערכת החיסונית לחיידקי המעי. בנוסף מצטברים לא מעט עדויות על הקשר בין מחלות נפשיות ואוטיזם לאוכלוסיית חיידקי המעי שמשפיעים גם על מצב הרוח שלנו כולל הגברת חרדה ודיכאון.
הדיכאון משפיע על החיידקים או החיידקים על הדיכאון?
ההשפעה היא דו כיוונית. המצב הנפשי משפיע על חיידקי המעי, וחיידקי המעי משפיעים על המצב הנפשי. חיידקי המעי מעבירים איתותים למוח באמצעות מנגנוני איתות עצביים, הורמונליים וחיסוניים. המוח משתמש במערכת העצבים האוטונומית כדי לווסת את תנועת המעיים ואת ההפרשות ההורמונליות, ואלה משפיעים על חיידקי המעי.
האם ניתן לשנות את הרכב חיידקי המעי וכך לשפר את המצב הנפשי?
פעילות גופנית, מדיטציה, חיי חברה פעילים ותזונה ים תיכונית נמצאו בעלי השפעה על חיידקי המעי, בכך שהם העלו את אחוז החיידקים במעי המקושרים לרוגע ולרמות נמוכות של לחץ ודיכאון.
התזונה היא המשמעותית ביותר מבין הגורמים המשפיעים על חיידקי המעי. סוכר, מזון תעשייתי ושומן רווי מעלים את רמת החיידקים הפתוגניים (מעוררי מחלות)בגופנו ומקושרים לתסמינים של חרדה.
ד"ר תורי גולדשטייןצילום: גיל דורלעומת זאת, דיאטה ים תיכונית נמצאה כדיאטה התורמת ביותר להפחתת דיכאון ולשמירה על אוכלוסיות טובות של חיידקי המעי. דיאטה ים תיכונית היא דיאטה העשירה בקטניות, דגנים לא מזוקקים, פירות, ירקות ושמן זית. כוללת צריכה בינונית עד גבוהה של דגים וצריכה מתונה של מוצרי חלב, בעיקר גבינות רזות ויוגורט ודלה בגבינות שמנות ובשר. תה ירוק, כורכום, ג'ינג'ר, ברוקולי, ירקות מותססים ומוצרי חלב מותססים מעלים חיידקים טובים המקושרים עם רוגע והפחתת חרדה ודיכאון.
הכותבת היא דיאטנית קלינית לאומית שירותי בריאות
